קיימות מספר גישות "לא קונבנציונליות" לתזונה ובריאות, כל גישה מדגישה פן אחר של הקשר שבין תזונה ובריאות. תחילה, כדי למנוע בלבול וכפל משמעויות, נגדיר את המושגים החשובים בתחום התזונה ותרגומם הנכון לאנגלית. בהגדרתנו נצמד למשמעות המונח בשפה העברית, ונבהיר את ההבנה והאופן שבו אנו משתמשים במושגים להלן:
צמחוני – הוא מי שניזון מצמחים בלבד. מכיוון שביצים לא גדלות על עצים וחלב לא מטפטף מענפי העצים, ברור שמי שאוכל ביצים ומוצרי חלב אינו צמחוני. המושג האנגלי vegan הוא הקרוב ביותר להגדרה זו.
טבעוני – הוא מי שניזון מהטבע, כלומר אוכל את מזונו כפי שהוא מצוי בטבע, ללא בישול וללא עיבוד. המושג האנגלי raw-vegan הוא הקרוב ביותר להגדרה זו, אבל גם המושג raw-vegan יכול להתייחס למי שאוכל מזון מעובד ולא בריא.
פירותני – אוכל פירות ועלים רכים ועדינים בלבד. (וגם סלט חסה, עגבניות ומלפונים וירקות פירות אחרים).
מזון חי – מזון שלא עבר בישול, אבל אפשרי שעבר עיבוד כגון, קיצוץ, ערבול, יבוש בטמפרטורה נמוכה, או ערבוב עם מוצרי מזון טבעיים נוספים. המושג האנגלי live food או living food הוא המושג הקרוב ביותר להגדרה זו, אבל משתמשים (בטעות) גם במושג האנגלי raw-food לציון מזון שלא עבר בישול. החל ממזון טבעי כפי שהוא גדל בטבע ועד מזון מעובד ומתובל שהוא עוד פחות בריא ממזון מבושל.
מזון טבעי – מזון המגיע מהטבע, כמו שהוא, ללא בישול וללא עיבוד. אין מושג מתאים באנגלית.
להלן תקציר הגישות החשובות ביותר בתחום:
הגישה המדעית
מחקרים מדעיים רבים מצביעים על הקשר שבין תזונה, אורח חיים ובריאות. מוצרי חלב, ביצים, בשר ומוצריו ושאר מזונות מהחי, נמצאו מזיקים לבריאות. זאת באלפי מחקרים שהתבצעו ברחבי העולם. כדאי לציין במיוחד את "מחקר סין" שבדק את הקשר בין תזונה לבין הסיכון ללקות במחלות ב-65 מחוזות ו-130 כפרים בסין (כ- 1.3 מיליון בני-אדם!). במחקר נמצא קשר מובהק בין התקפי-לב, סרטן, סכרת ומחלות כרוניות נוספות לבין צריכת חלבונים מן החי. חשוב גם לציין את מחקרו של רופא השיניים דר' פרייס שבוצע בתחילת המאה העשרים על שבטים במעבר מתזונה שבטית מסורתית לתזונה מערבית מודרנית. נמצא קשר מובהק בין עלייה במחלות השיניים, החניכיים ומחלות אחרות, לבין מעבר מתזונה שבטית, שברובה התבססה על מזונות טבעיים ולא מבושלים, לתזונה מודרנית המבוססת על מזונות מבושלים ומעובדים. מחקרו של אדוארד הול מפרט את חשיבות האנזימים שבמזון ומבהיר גם הוא את הנזק המצטבר שבבישול המזון.
ספרות
ג'ואל פורמן – לאכול כדי לחיות. פוקוס, 2006
קולין קמפבל – מחקר סין. פוקוס, 2009
Weston A. Price – Nutrition and Physical Degeneration. PPNF, 2008
Edward Howell – Enzyme Nutrition, the Food Enzyme Concept. Avery, 1985
היגיינה טבעית
השם "היגיינה" מקורו באלת הבריאות היוונית "היגאה". במושג "היגיינה טבעית" הכוונה היא לידע האנושי על בריאות הנשמרת באורח טבעי, מימי קדם ועד ימינו. לימודו ויישומו בחיינו הוא תנאי הכרחי לבריאות, חיוניות ואריכות ימים.
גישת ההיגיינה הטבעית שוללת שימוש בתרופות קונבנציונליות או אלטרנטיביות. הגישה אינה מאמינה ב"ריפוי" (שבו אדם אחד מרפא אדם שני). במקום זאת הגישה מדברת על החלמה כעל תוצאה טבעית של אימוץ אורח חיים בריא. אדם חולה יחלים ממחלתו כאשר נאפשר לו תנאים מתאימים להחלמה ולא "נכניס לו מקלות בגלגלים", כדוגמת תרופות, סמים ורעלים אחרים.
ההיגיינה הטבעית מדברת על מצב הרעילות של הגוף ( (Toxemiaכסיבה הבסיסית לכל המחלות. הגישה דוגלת בצומות כדרך לניקוי הגוף מרעלים. הקטנת רמת הרעילות תביא בהכרח להחלמה ממחלה אקוטית או כרונית, כאשר אימוץ אורח חיים בריא אחרי הצום ישמור על רמת רעילות נמוכה שיתבטא בשיפור כללי בבריאות.
אורח חיים בריא כולל, בנוסף לתזונה נכונה והמנעות מסמים תרופות ושאר רעלים, גם אויר ומים נקיים, חשיפה לשמש, פעילות גופנית, עבודה בטבע וחיים מאוזנים. לחיות בריא פירושו לקחת אחריות לבריאותך! לקבל את גופך כ"מקדש" שיש לטפח אותו ולא כמכונה המשרתת אותך, שכאשר היא מתקלקלת (נעשית חולה) יש להזמין מומחה (רופא) כדי לתקנה, או להכניסה למוסך (בית חולים) כאשר יש צורך לחליף בה חלקים (השתלת איברים).
החוכמה הפנימית של הגוף גדולה מכל חוכמה אנושית. הגוף תמיד ירפא את עצמו אם לא נפריע לו לעשות זאת (ע"י תזונה לקוייה, סמים תרופות וכד'). ב"חוות האיסיים" נלמד אורח חיים בריא המבוסס על מסורת עתיקת יומין מחד, ועל מדע הבריאות העדכני ביותר מאידך.
ספרות
גון ה. טילדן – הרעלה עצמית. למען בריאות מושלמת, 2000
הרברט מ. שלטון – עקרונות לשמירת הבריאות על-פי חוקי הטבע. טבע ובריאות, 1991
צום
צום פיזיולוגי (להלן צום) פרושו התנזרות מוחלטת מכל מזון למעט מים, לתקופה מוגדרת של זמן. צום אינו הרעבה של הגוף אלא מצב שבו הגוף מסתגל לחיות על המאגרים הטבעיים שבו, תחילה על מאגר הגליקוגן ובהמשך על רקמות השומן. רק לאחר שהסתיימו בו כל המאגרים הטבעיים, עובר הגוף למצב של הרעבה, שבו הוא נאלץ לפרק רקמות חיוניות כגון רקמות השרירים. בצום רפואי מודרך אין כל חשש להגיע להרעבה. צום פיזיולוגי נמשך בדרך כלל בין שבוע לארבעה שבועות, כאשר במהלך היומיים או שלשת הימים הראשונים משתמש הגוף לאנרגיה במאגר הגליקוגן שבו, ובמקביל בונה את מאגר האנזימים לפרוק רקמות השומן. החל מהיום השלישי לצום מקבל הגוף אנרגיה מרקמות השומן, בתהליך הקרוי קטוזיס (katosis). מצב זה מתאפיין באיבוד תחושת הרעב, מה שעושה את הצום קל ונוח מהיום השלישי ועד לסיומו.
צום מאפשר לגוף להפנות את משאבי האנרגיה, המופנים בימים רגילים לעיכול והטמעת מזון, לניקוי הגוף מרעלים והחלמה ממחלות אקוטיות או כרוניות. הגוף עובר התחדשות כללית (אובראול) מפרק רקמות חולות (כולל רקמות סרטניות) מחסל וירוסים וחיידקים ומפריש רעלים. במהלך הצום מתפתח ריח אופיני של ניקוי מהפה והלשון מתכסה בשכבה לבנה. צום המתנהל נכון הוא מנוחה רוחנית כשם שהוא מנוחה גופנית. אדם בצום חש בד"כ חולשה, נוטה להתכנס בתוך עצמו ורוצה להיות במנוחה, מנוחה שהיא מדיטציה טבעית.
הצום שימש את האנושות מימי קדם הן למטרות רפואיות והן למטרות רוחניות. האיסיים הכירו את הצום, היפוקרטס, פיטגורס, משה, ישוע, מהטמה גנדי ורבים נוספים מגדולי האנושות, הבינו את חשיבותו של הצום לבריאות גופנית ונפשית. בימינו, כאשר הרפואה הקונבנציונלית המבוססת על תרופות וניתוחים שולטת בכיפה, נדחה הצום לקרן זוית ונשכח ע"י רוב האוכלוסיה. אנו בחוות האיסיים, מתכוונים להחזיר לצום את המקום הראוי לו – לשם החלמה ולשיפור מצב הבריאות.
צום ללא שינוי בתזונה ובהרגלי החיים המזיקים לא ישפר את הבריאות לאורך זמן. לכן מומלץ לנצל את הזמן שבו שוהה האדם בצום ללמוד תזונה נכונה ואת שאר חוקי הבריאות הטבעית. האדם שחווה את השפעתו המבורכת של הצום ולמד את חוקי הבריאות הטבעית לא יחזור עוד להיות חולני וחסר ישע מול הרפואה הקונבנציונלית (או האלטרנטיבית) ויהיה ראוי לקבל אחריות לבריאותו עד לסוף ימיו!
ספרות
ג'ואל פורמן – צום ואכילה לבריאות טובה, הוצאת פוקוס, 2007
הרברט מ. שלטון – הצום עשוי להציל את חייך! הוצאת למען בריאות מושלמת, 1993
יצחק בן-אורי – הצום כדרך ריפוי. הוצאת המחבר, 2010
הגישה הביוגנית
המונח ביוגני פרושו "יוצר חיים". חומר ביוגני הוא חומר שיכול ליצור חיים, כלומר תאים חיים שיש להם את הפוטנציאל להוליד וליצור חיים חדשים. הגישה הביוגנית מחלקת את סוגי המזון השונים לארבעה מחלקות:
מזון ביוגני – זרעים מונבטים וצמחים צעירים הנימצאים בתהליך גדילה.
מזון ביואקטיבי – מזון צמחי חי, פירות וירקות לא מבושלים.
מזון ביוסטאטי – מזון לא טרי ומזון מבושל.
מזון ביוסידי – מזון מעובד המכיל חומרי שימור,כימיקלים וחומרים מזיקים אחרים.
הסיבה הבסיסית לכל המחלות לפי הגישה הביוגנית, הם חוסרים (deficiencies) הנגרמים בגוף כתוצאה מאכילת מזונות ביוסטאטים וביוסידים. הגישה מאמינה שיש במזון החי חומרים, אנרגיות או תדרים חשובים לחיים, המשתנים או נהרסים בבישול או בעיבוד המזון. חיזוק מדעי לגישה זו אנו מוצאים בתורת האנזימים והויטמינים המודרנית, המצביעה בברור על הקשר בין בריאות לבין אכילת מזון עני באנזימים וויטמינים, שנהרסו בבישול או בעיבוד המזון.
לפי פיליניוס הזקן (ראה, האיסיים) הקפידו האיסיים לאכול רק פירות וירקות טריים שגידלו בעצמם, בנוסף לנבטים וצמחים צעירים שנקטפו מהגינה והוגשו ישר לשולחן. הם הבינו בצורה אינטואיטיבית שיש "משהו", איזה כח תומך חיים במזון הטבעי כשהוא עדיין במצב חי, וכח זה מאבד מערכו או נהרס לחלוטין כשהמזון מתיישן או מתבשל.
"תזונת צבעי הקשת" ו"תזונת השמש" הן שיטות מודרניות הנובעות מהגישה הביוגנית. הן מדגישות את ההיבט הרוחני של התזונה הטבעונית (ראה להלן). ראוי לציון פיתוח המושג "משולש תזונת השמש" כלי המאפשר לנבא את השינוי במצבו הנפשי של האדם בהתאם למזון הנבחר.
שיטת אן ויגמור – Living Foods – היא שיטה קרובה לגישה הביוגנית. השיטה מדגישה את תכונות הריפוי של מיץ עשב החיטה ודוגלת ב"ניקוי מיצים" כשיטה לניקוי הגוף מרעלים.
"ירוק לחיים" הוא פיתוח מודרני של שיטת אן ויגמור, המדגיש את המזון הירוק כספק עיקרי של חלבונים באיכות גבוהה לגוף. ויקטוריה בוטנקו מבדילה בין ירקות ((Vegetables ל"ירוקים" (Greens) ומלמדת שיטה כיצד לאכול יותר ירוקים בארוחה.
ספרות
Edmond B. Szekely – The Essene Way – Biogenic Living. IBS, 1989
Gabriel Cousens – Spiritual Nutrition and the Rainbow Diet. CP, 1986
David Wolf – The Sunfood Diet Success System. MBP, 2000
פנינה בר-סלע – התחדשות, בריאות על פי יסודות תורתה של דר' אן ויגמור. שחר, 1998
Victoria Boutenko – Green for Life. RFB, 2005
טבעונות
כל הגישות לבריאות טבעית מוליכות למסקנה הבלתי נמנעת שהתזונה המתאימה ביותר לבני האדם, מתקופות פרה-היסטוריות ועד ימינו, היא מזון ממקור צמחי שלא עבר בישול או עיבוד (מזון טבעי – raw food). התפשרות המתאימה לבני דורנו היא להכין את המזון הטבעי כמזון חי (live food). בחוות האיסיים נלמד דרך הגיונית וידידותית להכנת מזון חי בשיטות המקובלות כיום במערב ארה"ב וגם בשיטות ידועות עוד מימי קדם (לחם איסיים וכד'). אורח החיים שאנו מלמדים מבוסס על לימוד הגישה בחו"ל וניסיון משפחתי רב שנים.
מזון אורגני
כל המזון המוגש בחוות האיסיים הוא אורגני: פירות, ירקות, אגוזים וזרעים שגודלו בשיטות אורגניות ללא שימוש בחומרי הדברה או דשנים כימיים. חלק נכבד מהתצורכת היומית של החווה מגיע מעצי הפרי והירקות שאנו מגדלים בעצמנו בשיטה אורגנית המבוססת על גישת הקיימות (Permaculture). אנו נערוך מדי פעם סדנאות בגינון אורגני (לפי גישת הקיימות) וגם נאפשר למחלימים (ולמתנדבים) במהלך שהותם בחווה, להכיר ולהתנסות בגינון אורגני בשטחי הגינון שלנו. אנו אמונים על איכות הסביבה וחיים בשלום עם הטבע, בהשראתם של האיסיים (ראה, האיסיים) החסידים, אנשי הטבע של ימי-קדם.
ספרות
אליהו לוי (עורך) – מדוע מזון מגידול אורגני? למען בריאות מושלמת, 1992
טליה שניידר – גן עדן בפתח הבית, מדריך פרמקלצ'ר. יער, 2004
